הסיבות כנראה גנטיות בחלקן, אולי קשורות לדפוסי הגירה היסטוריים. מספר מחקרים בינלאומיים גדולים תיעדו כעת הבדלים בין-תרבותיים באישיות הממוצעת. אחד הנרחבים ביותר פורסם ב-2005 על ידי רוברט מקריי ו-79 משתפי פעולה ברחבי העולם, שסיפרו יותר מ-12,000 סטודנטים מ-51 תרבויות.
- עם זאת, לפופוליסטים הלאומיים יש בדרך כלל מבנה חברתי מוגדר, רק שובר אותו בזמנים הכי גרועים.
- צ’אושסקו עשה בנוסף מאמצים לטהר את בעלי הרקע היהודי מהסמכות הפוליטית.
- רוב קטן יותר בסלובקיה תומך בהפלות חוקיות (70%), ופחות ממחצית מהסלובקים תומכים בנישואים חד-מיניים (47%).
- כפי שציינה ז’נבייב זובז’יצקי, אין עדות ברורה לשוויון הפונקציונלי המודרני בין לאום ודת או לצרכים שכל אחד מהם עשוי למלא (עמ’ 20).
- איך זה מתקדם מבחינה חברתית כשהוא מייעץ לטוטליטריות, הומוגניות תרבותית (דיכוי שפות אחרות, המרות דתיות כפויות וכו’) ומה שאני מניח שהם מחנות עבודה לאסירים פוליטיים ומתנגדי מדינה.
הם מצאו שבמקום שבו השוק הדתי יכול להציע בחופשיות חלופות מגוונות כדי לענות על הדרישה לאמונות והעדפות דתיות מגוונות, שיעורי ההשתתפות הדתית והשתייכות לדת גדלים (Chaves) עם זאת, ישנן סיבות תיאורטיות ואמפיריות כאחד לספקנות בנוגע לנזילות של תחליפים אלה. כפי שציינה ז’נבייב זובז’יצקי, אין עדות ברורה לשוויון הפונקציונלי המודרני בין לאום ודת או לצרכים שכל אחד מהם עשוי למלא (עמ’ 20). באופן ישיר יותר, שניהם מתקיימים במקביל מבחינה אמפירית, עם עדויות מועטות להשפעת ההחלפה, במדינות מגוונות כמו פולין, הודו והפיליפינים. הגדרה אחת היא “מיזוג של לאומיות ודת כך שהם בלתי ניתנים להפרדה” (ריפר, 2003, עמ’ 225).
מה ההבדל בין ולקיזם לפופוליזם לאומי?
מה שאנו צריכים, אם כן, הוא סט של אמות מידה ראייתיות לביסוס קיומה האמפירי של הלאומיות הדתית, שחורג מקריאת מוטיבים וסמלים דתיים בפוליטיקה. בעידן העכשווי, סקרי דעת קהל ששואלים על חשיבותן של זהויות דתיות לאזרחות פוליטית עשויים להיות מקור אחד לראיות כאלה, במיוחד אם ניתן להשוות את התשובות הללו למקורות אחרים של זהות פוליטית בולטת (אתנית, לשונית, היסטורית וכו’. ). אנו עשויים גם לעשות שימוש רב יותר בהצהרות ההיסטוריות של רשויות פוליטיות ודתיות וכיצד הן נתפסות על ידי הקהלים המיועדים להן.
לזכור את הכנסייה הנרדפת
פעילים פוליטיים סיניים טענו, על פי הפרסום, תיאוריית קונספירציה שלפיה הרפורמות מייצגות סוג של כניעה לאינטרסים זרים על חשבון אזרחי סין. מדיניות סביבתית נוצרה בצורה מורכבת בתוך סין, מול דעות מסובכות בקרב רבים. ההיסטוריון Sambo Manara מקמבודיה מצא שמערכת האמונות מציגה חזון של עליונות במונחים של יחסים בינלאומיים לפיו שנאת זרים עד כדי קיצוניות מובילה למדיניות של הפרדה והפרדה חברתית. הוא תייג את רצח העם הקמבודי כדוגמה ספציפית לאידיאולוגיה כאשר היא מיושמת בפועל.
אמונות והודאות
בעוד שהוולקיסטים, למרות שהם בעלי מבנה לחברה, מאמינים שכל אדם אינו אלא גלגל שיניים בתוך מכונה. לכן הוולקיסטים מוכנים, למשל, להעניק יותר זכויות לנשים אם זה אומר שהמכונות התעשייתיות והצבאיות יוכלו להמשיך לתפקד ביעילות מירבית. איך זה מתקדם מבחינה חברתית כשהוא מייעץ לטוטליטריות, הומוגניות תרבותית (דיכוי שפות אחרות, המרות דתיות כפויות וכו’) ומה שאני מניח שהם מחנות עבודה לאסירים פוליטיים ומתנגדי מדינה.
השווה אמונות עיקריות של 7 עדות נוצריות
בתיאורים אלה, ללאומיות עשויות להיות שורשים דתיים – למעשה, לאומנות דתית עשויה להיות שלב בהתפתחות הלאומיות – אך הדת בסופו של דבר תתפוגג בתור הזהות המרכזית והפרויקט הקולקטיבי. לפיכך, מיכאל מאן ראה בלאומיות הדתית שלב מוקדם של הפרויקט הלאומי, שנדחק על ידי הרחבת האוריינות, התפקיד המרכזי של משברים צבאיים והתרחבות התעשייה והמדינה המודרנית (עמ’ 216–247). באופן דומה, גרינפלד התחקה כיצד עליית הפרוטסטנטיות השפיעה בתחילה על זהות לאומית אנגלית בהתהוות עם תנ”ך עממי, ועל ספרד הקתולית כאויב המובהק, שהוחלפה בסופו של דבר בזהויות חילוניות יותר. לפיכך, פנייה לדת כסמן של אתניות יוצרת פתח לפרשנויות נוקבות ואידיאולוגיות יותר של הלאומיות הדתית. לאומיות אתנית ותרבותית רבות כוללות היבטים דתיים, אך כסמן של זהות קבוצתית, במקום המניע הפנימי לטענות לאומניות. בקיצור, הלאומיות הדתית מעצימה כנסיות וקבוצות דתיות אחרות להשפיע על המדיניות הציבורית.
אפריקה שמדרום לסהרה תהיה ביתם של נתחים הולכים וגדלים של הנוצרים והמוסלמים בעולם
הוא הדגיש את גרמניה הנאצית כמשטר שהוקם על אולטרה לאומיות. שנית, עלינו לשקול מחדש ולחלק עוד יותר את “מדינת הלאום” ואת תפקידה כאן. מדינת הלאום היא אולי המטרה של חלק ניכר מהלאומיות החילונית, אבל הלאומיות הדתית נשענת יותר על הרעיון של מדינה. הבחנה זו מעידה על כך שאין לערבב את הופעתן של מדינות ואומות, על אף שהן קשורות לעתים קרובות מבחינה אמפירית. עם זאת, מונופולים דתיים יכולים לשגשג, הודות למיזוג ההיסטורי של זהויות לאומיות ודתיות, ולא כתוצאה מטיפול זהיר ורגולציה מועדפת על ידי מדינות חילוניות.
אז ראשית, שתיהן אכן אידיאולוגיות מיליטריסטיות וטוטליטריות השואפות להרחיב את מדינותיהן. עם זאת, לפופוליסטים הלאומיים יש בדרך כלל מבנה חברתי מוגדר, רק שובר אותו בזמנים הכי גרועים.
כלים אישיים
בעוד שכמה משקיפים ניסו להתכחש לקשר בין דת ואלימות בבית המשפט (Armstrong, 2015; Cavanaugh, 2009), הטיעונים הללו זכו לביקורת על חוסר הזיוף וחוסר העקביות שלהם (Grzymala-Busse, 2016). ספרות ענפה בחנה את השפעת הדת על משך הסכסוך וכן את עוצמתה והרס שלה (Pearce, 2005; Toft, 2007). בהתחשב במגוון הלשוני, הדתי והאתני הנרחב של האוכלוסייה ההודית, הלאומיות בהודו בכלל אינה נופלת בגדר גרסה בודדת של לאומיות. ההודים עשויים להזדהות עם האומה שלהם בגלל לאומיות אזרחית, תרבותית או עולם שלישי.
הן הדת והן הלאומיות הן “מערכות תרבות יוצרות סדר” (גרינפלד, 1996, עמ’ 170), צורות של הזדהות חברתית ואופנים של ארגון ופילוח חברתי (Brubaker, 2011, עמ’ 4). הלאומיות הדתית מסתמכת על זהויות דתיות ומיתוסים כדי להגדיר את האומה ואת מטרותיה. במונחים אידיאולוגיים, חוקרים כמו התיאורטיקן הפוליטי הבריטי רוג’ר גריפין מצאו שאולטרה-לאומיות נובעת מראיית מדינות לאום מודרניות כאורגניזמים חיים הדומים ישירות לאנשים פיזיים, כך שהם יכולים להתפרק, לגדול, למות, ובנוסף לחוות לידה מחדש. קמפיינים פוליטיים חילקו חברות בדרכים מיתולוגיות חדות בין אלו שנתפסו כנחותות באופן מנוון לבין אלו שנתפסו כחלק מגורל תרבותי גדול. אולטרה-לאומיות היא היבט של פשיזם, כאשר ממשלות היסטוריות כמו משטר גרמניה הנאצית בונות על יסודות אולטרה-לאומיים תוך שימוש בתוכניות ספציפיות של התחדשות לאומית נרחבת לכאורה. גורם שני ומיידי יותר הוא התנגשות עם מדינה או מעצמה חילונית עוינת.
תנועות היסטוריות וניתוח
לאומיות בודהיסטית סינהלית היא אידיאולוגיה פוליטית המשלבת התמקדות בתרבות ובאתניות סינהלית עם דגש על בודהיזם Theravada, שהיא מערכת אמונות הרוב של הסינהאלים בסרי לנקה. העדות הנוצריות שונות במה שהן משתמשות בהן לבסיס הדוקטרינות והאמונות שלהן. הפיצול הגדול ביותר הוא בין הקתוליות לבין העדות שיש להן שורשים ברפורמציה הפרוטסטנטית. דת היא סוג של מערכת אמונות, אבל לא כל מערכות האמונות הן דתות. ההבחנה בין מערכות אמונות דתיות לא-דתיות היא לפעמים קלה, אבל לפעמים קשה למדי, כפי שמוכיחים הטיעונים שיש לאנשים על מה שנחשב כדת.
ארגונים פוליטיים אולטרה-לאומיים
בעוד שנראה שהסלובקים מקבלים יותר מיעוטים דתיים ופחות לאומניים בכמה צעדים, הצ’כים באזורים מסוימים פחות שמרניים מבחינה חברתית. רוב חזק של צ’כים אומר שהפלה צריכה להיות חוקית בכל המקרים או ברוב המקרים (84%) וכי יש לאפשר להומואים ולסביות להינשא כחוק (65%). רוב קטן יותר בסלובקיה תומך בהפלות חוקיות (70%), ופחות ממחצית מהסלובקים תומכים בנישואים חד-מיניים (47%). בשאלות של אומה ותרבות, לרוב, צ’כים נוטים יותר מסלובקים להסכים עם הצהרות לאומניות. בעוד שחלקים דומים בשתי המדינות אומרים כי רקע משפחתי ממדינתם חשוב “מאוד” או “קצת” כדי להיות אזרח אמיתי (כלומר, להיות צ’כי באמת), יותר צ’כים מסלובקים אומרים שלילוד בארצם זה חשוב. ויותר צ’כים מסלובקים מסכימים עם האמירה “האנשים שלנו אינם מושלמים, אבל התרבות שלנו עדיפה על אחרים” (55% לעומת 44%).