מצב זה השתנה באופן קיצוני עקב החורבן הרומי של חבר העמים היהודי ובית המקדש השני בשנת 70 והשינוי הנובע מכך של הנורמות החברתיות והמשפטיות היהודיות. מכיוון שהרבנים נדרשו להתמודד עם מציאות חדשה – בעיקר יהדות ללא בית מקדש ושליטה רומאית מוחלטת ביהודה, ללא אוטונומיה חלקית לפחות – היה שטף של שיח משפטי ולא ניתן היה לקיים את השיטה הישנה של למדנות בעל פה.
- במאה ה-19 פרסם רפאל נתן נוטה רבינוביץ’ יצירה רבת כרכים בשם “דיקדוקי סופרים”, המציגה גרסאות טקסטואליות ממינכן ומכתבי יד מוקדמים אחרים של התלמוד, וגרסאות נוספות מתועדות במהדורות התלמוד הישראלי המלא ובמהדורות גמרא שלמה.
- מהדורה אחת, מאת הרב יוסף עמאר, מייצגת את המסורת התימנית, ולובשת צורה של רפרודוקציה פוטוסטטית של הדפס מבוסס וילנה שאליו נוספו קוליות תימנית וגרסאות טקסטואליות ביד, יחד עם חומר מבוא מודפס.
- כך הם מסוגלים להתעלם מההיסטוריה הארוכה של היהדות של הקידמה החברתית ולצייר אותה במקום זאת כדת פרימיטיבית ופרוכתית.
- מורים אלה היו מעוניינים להביא להרמוניה רבה יותר בין מסורות התנ”ך והרבנות, בעיקר על ידי אספקת טקסטים הוכחה לחוקים ידועים והסבר הבדלים בין הגרסה המקראית והרבנית של החוקים. זהו מקור הגמרא.
מגיני התלמוד מציינים שרבות מביקורות אלו, במיוחד אלה במקורות אנטישמיים, מבוססות על ציטוטים שהוצאו מהקשרם, ובכך מציגות מצג שווא של משמעות הטקסט של התלמוד ואופיו הבסיסי כתיעוד מפורט של דיונים שהשתמרו. אמירות של מגוון חכמים, ומהם לא נערכו מעולם אמירות ודעות שנפסלו. בעלות וקריאה בתלמוד אינן נפוצות בקרב יהודים רפורמים ורקונסטרוקציוניסטים, שבדרך כלל שמים דגש רב יותר על לימוד התנ”ך העברי או התנ”ך. בסוף המאה ה-19 פרסם נתן רבינוביץ סדרת כרכים בשם דיקדוק סופרים המציגים גרסאות טקסטואליות מכתבי יד ודפוסים מוקדמים. ישנם חוקרים הגורסים כי רבים או רוב האמירות והאירועים המתוארים בתלמוד התרחשו בדרך כלל פחות או יותר כפי שתוארו, וכי ניתן להשתמש בהם כמקורות רציניים למחקר היסטורי. בהשקפה זו, היסטוריונים עושים כמיטב יכולתם להקניט תוספות עריכה מאוחרות יותר ולראות בספקנות תיאורים של ניסים, כשהם משאירים מאחוריהם טקסט היסטורי אמין.
גמרא: עיקר התלמוד
(ראה ג’יי האריס מנחה את המבולבלים בעידן המודרני פרק 5) בסופו של דבר, עבודתם הפכה לאחד החלקים המעצבים של היהדות השמרנית. רמת הביניים, עיון, מורכבת מלימוד בעזרת פירושים כמו רש”י ותוספות, בדומה לזה שנהוג אצל האשכנזים. מבחינה היסטורית למדו ספרדים את תוספות הרא”ש ואת פירושי נחמנידס על פני התוספות המודפסות. שיטה המבוססת על חקר תוספות ושל רשויות אשכנז כמו מהרש”א ומהרש”ל, הוכנסה בסוף המאה השבע-עשרה בתוניסיה על ידי הרבנים אברהם הכהן (נפטר תקצ”ה) וצמח צרפתי (נפטר תרע”ז) והונצחה על ידי הרב אייזיק ויצחק לומברוזו.
תלמוד בנבניסט תש”ה
נראה שירידה זו במספר היהודים הבקיאים הייתה גורם מכריע בהחלטת רבי יהודה הנסיך בסביבות שנת 200 לספירה לרשום בכתב את התורה שבעל פה. במשך מאות שנים, רבני היהדות המובילים התנגדו לכתיבת החוק שבעל פה. הוראת ההלכה בעל פה, ידעו הרבנים, אילצה את התלמידים לשמור על קשרים קרובים עם המורים, והם ראו במורים, ולא בספרים, את המעבירים הטובים ביותר של המסורת היהודית. אבל עם מותם של כל כך הרבה מורים במרידות הכושלות, חשש רבי יהודה כנראה שהחוק שבעל פה יישכח אם לא ייכתב. הוא מספק הבנה כיצד נגזרים הלכות, והוא הפך לבסיס להרבה חוקים ומנהגים רבניים, ובעיקר למשנה התורה ולשולחן ערוך. היהדות האורתודוקסית ובמידה פחותה הקונסרבטיבית מקבלות את התלמוד כסמכותי, ואילו היהדות השומרונית, הקראית, הרקונסטרוקציונית והרפורמית לא.
היחס של גמרא למשנה
המשנה והגמרא, שהתקיימו במשך חמש המאות הבאות, היו תוצאה של החלטה זו. המשנה, שפירוש שמה בעברית “חזרה” מסודרת לפי נושאים ומחולקת לשישה סדרים. זה מכיל את הטקסט המלא באותו הפורמט של המהדורות המבוססות על וילנה, עם הסבר מלא בעברית מודרנית על הדפים הנגדיים וכן גרסה משופרת של הפירושים המסורתיים. החוקר האורתודוקסי דניאל ספרבר כותב ב”לגיטימיות, מכורח, של דיסציפלינות מדעיות” שמקורות אורתודוקסיים רבים עסקו בחקר ההיסטורי (המכונה גם “מדעי”) של התלמוד. ככזה, המחיצה כיום בין אורתודוקסיה לרפורמית אינה קשורה לשאלה האם התלמוד עשוי להיות נתון למחקר היסטורי, אלא על ההשלכות התיאולוגיות וההלכתיות של לימוד כזה.
מהי הגמרא?
ההלכות המופיעות בעשרים וארבעה פרקים של השבת נרחבים בהרבה מאלה הכלולים בתורה, שכן המשנה מסכמת את חקיקת השבת הנרחבת של ההלכה שבעל פה. מסכת שבת היא חלק מ”סדר” גדול יותר בשם מועד (בעברית “חג”), שהוא אחד משישה סדרים המרכיבים את המשנה. חלק מהמסכתות האחרות במועד מפרטות את הלכות הפסח שבעל פה; פורים ; ראש השנה; יום כיפור ; וסוכות.
מה בא קודם התורה או התלמוד?
העמודים שלפניו מספקים פרפרזה מורחבת באנגלית, עם תרגום הטקסט המודגש וההסברים משובצים בכתב רגיל, יחד עם הערות שוליים נרחבות. דפים ממוספרים בדרך המסורתית אך עם כתב עליון נוסף, למשל. הכרך הראשון יצא לאור ב-1990, והסדרה הושלמה ב-2004.
הסט כולו, שיש לו תנועות וסימני פיסוק, הוא 42 כרכים. , מהשורש השמי ג-מ-ר גמר, לסיום או להשלים) הוא מרכיב התלמוד הכולל ניתוח רבני ופרשנות למשנה הכתובה ב-63 ספרים. בתחילה, הגמרא נמסרה בעל פה בלבד ואסורה לרשום, אולם לאחר פרסום המשנה על ידי יהודה הנסיך (כ-200 לספירה), נלמדה העבודה באופן ממצה על ידי דור אחר דור של רבנים בבבל ובארץ ישראל. דיוניהם נכתבו בסדרת ספרים שהפכה לגמרא, שכאשר שולבו עם המשנה היוו את התלמוד.
מה ההבדל בין התורה לתלמוד במוח?
כמה מנהיגים אורתודוקסים כמו משה סופר הפכו רגישים להפליא לכל שינוי ודחו שיטות ביקורתיות מודרניות ללימוד התלמוד. רבי חיים סולובייצ’יק (1853–1918) מבריסק (ברסט-ליטובסק) פיתח ושיכלל סגנון לימוד זה. שיטת בריסקר כוללת ניתוח רדוקציוניסטי של טיעונים רבניים בתוך התלמוד או בין הראשונים, תוך הסבר הדעות השונות על ידי הצבתן בתוך מבנה קטגורי. שיטת בריסקר היא מאוד אנליטית ולעתים קרובות זוכה לביקורת כגרסה מודרנית של פילפול. רוב הישיבות של ימינו לומדים את התלמוד בשיטת בריסקר בצורה כלשהי. מאפיין אחד של שיטה זו הוא השימוש במשנה תורה של הרמב”ם כמדריך לפרשנות התלמודית, להבדיל מהשימוש בה כמקור להלכה מעשית.
כמה הלכות יש לתלמוד?
מסורת זו נשמרה רק בנוסח בעל פה עד לערך המאה ה-2 לספירה, כאשר החוק בעל פה נערך ונכתב במסמך שנקרא “משנה”. במהלך המאות הבאות נכתבו פירושים נוספים המרחיבים את המשנה בירושלים ובבבל.
מה התורה מלמדת אותנו?
באמצעות ציטוט סלקטיבי של קטעים שונים מהתלמוד ומהמדרש, ניסו פולמוסיקאים להוכיח שהיהדות דוגלת בשנאה ללא-יהודים, ומקדמת גסות, סטייה מינית והתנהגות בלתי מוסרית אחרת. כדי לגרום לקטעים אלה לשרת את מטרותיהם, פולמוסים אלה מתרגמים אותם תכופות לא נכון או מצטטים אותם מחוץ להקשרם …. בעיוות המשמעויות הנורמטיביות של טקסטים רבניים, כותבים אנטי-תלמוד מרבים להסיר קטעים מהקשרם הטקסטואלי וההיסטורי שלהם. אפילו כשהם מציגים את הציטוטים שלהם במדויק, הם שופטים את הקטעים על סמך אמות מידה מוסריות עכשוויות, תוך התעלמות מהעובדה שרוב הקטעים הללו נוצרו לפני קרוב לאלפיים שנה על ידי אנשים החיים בתרבויות שונות בתכלית משלנו. כך הם מסוגלים להתעלם מההיסטוריה הארוכה של היהדות של הקידמה החברתית ולצייר אותה במקום זאת כדת פרימיטיבית ופרוכתית.
שאלות שנדונו
כמו כן, סדר המסכתות בתלמוד שונה בחלק מהמקרים מזה שבמשנה. שפת התלמוד הירושלמי היא ניב ארמי מערבי, השונה מצורת הארמית בתלמוד הבבלי. התלמוד הירושלמי לרוב מקוטע וקשה לקריאה, גם לתלמוד מנוסים. עריכת התלמוד בבלי, לעומת זאת, זהירה ומדויקת יותר.