המטרה הייתה להעביר את הקהל לעבר תחושת קתרזיס ושחרור מהצרות היומיומיות שלו. בתקופתו של סנקה, מחזות אולי הפסיקו ברובם או לחלוטין להיות מבוצעים על ידי שחקנים, ולכל היותר הוצגו רק על ידי דקלומים פומביים.
- יתר על כן, קומדיה מתרחשת בדרך כלל במקום רגיל והגיבור של קומדיה נקרא גיבור קומי.
- ראשית, ההבדל העיקרי בין טרגדיה לקומדיה נמצא בסוף הדרמה.
- משוררים קומיים וטרגיים שרו את שיריהם על הבמה, בעוד שחקנים ומוקשים רקדו ועושים מחוות.
- קומדיה, בניגוד לטרגדיה, היא ז’אנר של דרמה בספרות המתאפיין בסיומו המשמח והחי.
משוררים קומיים וטרגיים שרו את שיריהם על הבמה, בעוד שחקנים ומוקשים רקדו ועושים מחוות. טרגדיה מוגדרת כמתחילים בבעיה שמשפיעה על כולם, כלומר. כל העיירה או כל הדמויות המעורבות, הגיבור הטרגי חייב לפתור את הבעיה הזו וזה מביא לגירוש או מותו [עונש ריצה]. קומדיה מוגדרת כמתחיל גם בבעיה, אך בעלת חשיבות פחותה משמעותית.
ההבדלים האחרונים
דוגמה לכך תהיה אורפיאוס שהולך להאדס במטרה היחידה להציל את אשתו. אי אפשר לחזור מהעולם התחתון, אבל בטרגדיה רטורית, השעיית חוסר האמון הפכה זאת לשיטה מקובלת להצגת טרגדיה.
מהי הטרגדיה של אריסטו?
קומדיות שייקספיריות יכולות לכלול דמויות ראשיות ילידי רגיל או ממעמד הביניים, בעוד שבטרגדיות מעורבות בעיקר דמויות מהאצולה. לטרגדיה יש בדרך כלל גוון קודר או דרמטי יותר, בעוד שלעתים קרובות קומדיה היא קלילה יותר והומוריסטית יותר. אמנם מוות ואסון עשויים להיות חומר של טרגדיה, אבל הם לא בהכרח נדרשים כדי שהמחזה יסווג ככזה. טרגדיה יכולה להיות גם פשוט סיפור של סבל אנושי שאינו מסתיים באושר.
מאפייני ז’אנר דרמטיים עם תת ז’אנרים
טרגדיה מסתיימת לרוב במותה של אחת או יותר מהדמויות הראשיות, בעוד שלקומדיה יש בדרך כלל סוף טוב. טרגדיות חוקרות לעתים קרובות נושאים אפלים, כמו גורל, טבע האדם והצד האפל של האנושות. לעומת זאת, קומדיות מתמקדות לרוב בנושאים קלילים יותר, כמו אהבה, מערכות יחסים והיכולת האנושית להתגבר על מצוקות. עם זאת, יש לציין ז’אנר נוסף של מחזות המכילים אלמנטים טרגיים וקומיים כאחד.
השווה וניגוד בין קומדיה לטרגדיה
לדוגמה, מחזהו של ויליאם שייקספיר, רומיאו ויוליה, נחשב בדרך כלל לטרגדיה בגלל הסוף הטרגי שלו, אבל אפשר לראות בו גם קומדיה מכיוון שהוא מציג מאהבים צעירים שעוברים ניסויים וקשיים שונים לפני שהם מאוחדים בסופו של דבר. קומדיה היא צורה נוספת של דרמה המציגה נושא קליל ולעתים קרובות מסתיימת עם סוף טוב. • עקשנות היא לרוב מאפיין של גיבורים טרגיים בעוד נכונות ללמוד ולשנות מאפיין של גיבורי קומיקס.
מה זה קומדיה?
פלאוטוס טען שאחד ממחזותיו, האמפיטרואו, היה שילוב של קומדיה וטרגדיה, לא בגלל שהשתמש בסגנון מרומם, אלא בגלל שהציג דמויות המתאימות לשני הז’אנרים, מלכים ואלים מצד אחד ועבדים מצד שני. טרגיקומדיה היא ז’אנר ספרותי המשלב היבטים של צורות טרגיות וקומיות. נראה לרוב בספרות הדרמטית, המונח יכול לתאר מחזה טרגי המכיל מספיק אלמנטים קומיים כדי להקל על מצב הרוח הכללי, או מחזה רציני עם סוף טוב. בסוף המאה העשרים “קומדיה מוזיקלית” התקצרה ל”מחזמר”, שעומד בניגוד ל”קומדיה”, שתיהן מול “דרמה”. הקטגוריה האחרונה כוללת את כל הטרגדיות המתחדשות וגם מחזות או סרטים מודרניים שנתפסים כבעלי תחושה של הטרגי. בספר 18 באנציקלופדיה שלו, איזידור חוזר על טרגדיה וקומדיה, הפעם כקטעים תיאטרליים.
ברור גם שהוא צריך לייצר את ההנאה המיוחדת של הקומדיה; וחוקי ההסתברות וההכרח יצטרכו לעקוב אחר משורר הקומדיות, כמו גם משורר הטרגדיות. ההגדרה של אריסטו לקומדיה פשוטה ופחות מלאה מזו של טרגדיה. ברור שכוונת ההגדרה הלא מלאה הזו היא להעמיד אותה בטרגדיה.
מהי טרגדיה?
הטרגדיות עסקו בדרך כלל במיתוס מוכר נפוץ כדי להקל על הצגת הדרמה לקהל. קומדיה, בניגוד לטרגדיה, נותרה ז’אנר כללי ואמורפי, שהכיל דוגמאות לא יעילות כמו גם יעילות. ההבדל העיקרי בין קומדיה שייקספירית לטרגדיה הוא שקומדיות שייקספיר מסתיימות בנישואים או באיחוד מחדש, אך טרגדיות שייקספיריות מסתיימות בדרך כלל במותו של הגיבור הטרגי. הגבול בין טרגדיה לקומדיה הוא לעתים קרובות מטושטש, אבל יש כמה הבדלים עיקריים שיכולים לעזור להבחין בין שני הז’אנרים. דוגמה מפורסמת אחת לטרגדיה היא רומיאו ויוליה של ויליאם שייקספיר.
מה ההבדל בין קומדיה לטרגדיה?
אבל זה הדאגה העיקרית של כותב הקומיקס להבחין בין מה שנורמלי לא נורמלי בהתנהגות אנושית; הוא מנותק מהנושא שלו במובן שבו אמנים אחרים אינם. לפי אריסטו, קומדיה היא ייצוג של דמויות מהסוג נמוך יותר, גרוע מהממוצע. הם לא רעים מבחינה מוסרית, אבל יש להם איזה פגם, פגם או חיסרון שמעורר צחוק. יש לו טעות או פגם כלשהו בשיפוט כתוצאה מכך הוא עובר מאושר לאומללות, מה שמעורר רחמים ופחד בקהל.
מחזות רבים מכילים אלמנטים של טרגדיה וקומדיה כאחד, וכמה חוקרים טוענים שכל דרמה נובעת בסופו של דבר משורש טרגי. טרגדיה היא סוג של דרמה המציגה נושא רציני, הכולל בדרך כלל סבל אנושי, ולעתים קרובות מסתיימת במוות או באסון. קומדיה, לעומת זאת, היא יצירה קלילה שבדרך כלל מסתיימת עם סוף טוב. לקומדיה יהיה סוף טוב, כלומר נישואים, בעוד שלטרגדיה יהיה סוף עצוב, בדרך כלל עם מותה של הדמות הראשית. לכל אחד יכול להיות חלקים מצחיקים או עצובים, אבל הסוף הוא מה שהופך אותו לקומדיה או לטרגדיה. לקומדיה יש אלמנטים כמו שיחות קלילות, דמויות מלאות חיים, תצוגה משעשעת של תקריות ועוד הרבה יותר, בעוד שבטרגדיה יש אלמנטים כמו משבר רציני או צרות.
בניגוד לטרגדיה האריסטוטלית, השחקנים בקומדיה אריסטוטלית מגיעים מרקע או נסיבות ממוצעים עד גרועים ועולים לעמדה גבוהה יותר בחיים. בניגוד לדמויות הראשיות של טרגדיה שפתם בינונית והן עוסקות בבעיות יומיומיות. לקומדיות תמיד יש רזולוציות מקובלות עד חיוביות ומסתיימות בכך שהדמויות הראשיות מוצאות את עצמן עם הרבה יותר טוב בחיים. קומדיות לא צריכות להיות מצחיקות או הומוריסטיות כדי להיחשב לקומדיה. 1850) העניק ליצירותיו שנאספו את הכותרת הרטרוספקטיבית של הקומדיה האנושית, לא בגלל שום תיאוריה של קומדיה, אלא כדי לעמת את העולם הארצי של הרומנים שלו עם הפעולות והאינטרסים של העולם האחר של יצירתו של דנטה.