הדלת נפתחת לזמן מה בשלב זה (כביכול לאליהו, אבל היסטורית בגלל שיהודים הואשמו בשטויות כמו הכנסת דם של תינוקות נוצרים למצה, ורצינו להראות לשכנינו הנוצרים שאנחנו לא עושים שום דבר לא ראוי) . קטע זה מספר לנו שחג הפסח חל ב-14 וחג המצות מתחיל ב-15; הם גב אל גב. זוהי שבת “מיוחדת”, הנקראת גם “שבת גבוהה”.
- בכל הלילות אנחנו אוכלים מצות או מחמצת, אבל הלילה אוכלים רק מצות?
- לעתים קרובות מנהיג הסדר ושאר המבוגרים ב- הסעודה תשתמש בתגובות חפוזות מההגדה, האומרת: “ככל שמדברים יותר על יציאת מצרים, כך הוא ראוי לשבח”.
- את המרור אוכלים עם חרוסות, תערובת של תפוחים, אגוזים, קינמון ויין, המסמלת את המרגמה ששימשה את היהודים בבנייה בזמן עבדותם.
- המצות מסמלת הן את סבלם של העברים בזמן השעבוד והן את החיפזון שבו יצאו ממצרים במהלך יציאת מצרים.
השומרונים משתמשים בשיטה קלנדרית המשתמשת בשיטה שונה מזו שבנוהג היהודי, על מנת לקבוע את מועד ימי החגים שלהם. פסח הוא חג יהודי החוגג את יציאת מצרים ואת חירותם של בני ישראל מעבדות למצרים. חג הפסח, יחד עם חג המצות, היה הראשון מבין החגים שציווה ה’ על ישראל לקיים. ההנצחה כיום כוללת ארוחה מיוחדת הנקראת ליל הסדר, הכוללת מצות ופריטי מזון אחרים הסמלים להיבטים שונים של יציאת מצרים. סמל לחג הפסח הוא מצות, לחם שטוח מצות העשוי אך ורק מקמח ומים שעובד ללא הרף מהערבוב ועד האפייה, כדי שלא יתפח. התורה מכילה הוראה לאכול מצות דווקא בליל ראשון של פסח ולאכול מצות בלבד במהלך כל חול המועד פסח.
שני פסחים רצופים
בשל ציווי התורה לא לאכול חמץ בפסח, משפחות שומרות מצוות מחזיקות בדרך כלל במערכות שלמות של כלי הגשה, כלי זכוכית וכלי כסף שמעולם לא באו במגע עם חמץ, לשימוש רק בפסח. בנסיבות מסוימות, ניתן לטבול חלק מכלי חמץ במים רותחים כדי לנקותם משאריות חמץ שאולי הצטברו במהלך השנה. משפחות ספרדיות רבות שוטפות היטב את כלי הזכוכית שלהן בכל ימות השנה ולאחר מכן משתמשות בהן לפסח, שכן העמדה הספרדית היא שזכוכית אינה סופגת מספיק עקבות מזון כדי להוות בעיה. באופן דומה, ניתן להשתמש בתנורים לפסח על ידי הגדרת פונקציית הניקוי העצמי לדרגה הגבוהה ביותר למשך פרק זמן מסוים, או על ידי הפעלת לפיד בפנים עד שהתנור זוהר בחום אדום. אפילו מצות כשרות לפסח אי אפשר לאכול כל יום ערב פסח.
הפסח בשאר קטעי המקרא
הסדר גדוש בשאלות, תשובות ומנהגים יוצאי דופן (למשל קריאת קידוש שלא מיד אחריה ברכת הלחם, שהיא הנוהל המסורתי בכל שאר ארוחות החג) כדי לעורר את העניין והסקרנות של הילדים ב- השולחן. הילדים מתוגמלים גם באגוזים וסוכריות כשהם שואלים שאלות ומשתתפים בדיון על יציאת מצרים והשלכותיה. כמו כן, מעודדים אותם לחפש את האפיקומן, חתיכת המצות שהיא הדבר האחרון שנאכל בליל הסדר. שיתוף הקהל ואינטראקציה הם הכלל, והסדרים של משפחות רבות נמשכים עד הלילה עם דיונים מונפשים ושירה. הסדר מסתיים בשירי הלל ואמונה נוספים הנדפסים בהגדה, ביניהם צ’אד גדיא (“ילד קטן אחד” או “עז אחת קטנה”). ביום הראשון תערכו עצרת קודש, וביום השביעי עצרת קודש.
מה המשמעות של כשרות?
לאחר ההלל שותים את כוס היין הרביעית, והמשתתפים קוראים תפילה המסתיימת ב”שנה הבאה בירושלים!”. לאחר מכן מופיעות מספר תפילות ליריות המפרשות את רחמיו וחסדיו של אלוהים, ומודים על הישרדותו של העם היהודי בהיסטוריה של גלות וקושי. “אחד מי יודע” (“מי מכיר אחד?”) הוא שיר שובב, הבוחן את הידע הכללי של הילדים. חלק מהשירים הללו, כמו “צ’אד גדיא” הם אלגוריים.
במה שונה כשרות לפסח?
לכן, השבת שלשמה היה צריך להסיר את ישוע מהצלב הייתה היום הראשון של חג המצות, ולא השבת השבועית. (השבת השבועית אכן משחקת חלק בציר הזמן של ישוע, אותו נראה בקרוב.) שלא כמו השבת השבועית שהיא בכל ליל שישי עד מוצאי שבת, השבת המיוחדת הזו יכולה לחול בכל יום בשבוע. חג הפסח הוא אחד החגים היהודיים הנחגגים ביותר. לצד שבועות וסוכות, פסח הוא אחד משלושת חגי ה”עלייה לרגל” בכתובים, שבמהלכם נצטוו היהודים לנסוע לירושלים ולקיים יחד את המשתה. במדינות המערב חוגגים את חג הפסח בתחילת עד אמצע אפריל והוא תמיד קרוב לחג הפסחא. כיום, בהעדר בית המקדש, כשאין מקריבים או אוכלים קרבנות, מזכירים את מצוות הקרבן פסח בסדר קרבן פסח, מערכת פרשיות כתובים ורבניות העוסקות בזבח הפסח, הנוהגים לקרוא לאחר מנחה.
פסח מול סעודה אחרונה
חשוב לציין כאן שימים בלוח השנה העברי מתחילים בדמדומים בלילה הקודם. ‘ואז בחמישה עשר היום של אותו החודש יהיה חג המצות לה’; שבעה ימים תאכל מצות. בתנ”ך, חג שבעת הימים מכונה חג המצות, חג המצות.
ההבדל בין פסח לסעודה אחרונה הוא במה מסמלת כל ארוחה. שביעי של פסח (שביעי של פסח) הוא חג יהודי מלא נוסף, עם תפילות מיוחדות וארוחות חגיגיות. מחוץ לארץ ישראל, בפזורה היהודית, נחגג שביעי של פסח גם בימי השביעי וגם בשמיני של פסח. חג זה מנציח את היום שבו הגיעו בני ישראל לים סוף והיו עדים הן ל”קריעת הים” המופלאה, לטביעת כל המרכבות, הסוסים והחיילים המצריות שרדפו אחריהם. לפי המדרש, רק מהפרעה חסך לתת עדות על הנס שאירע.
חגיגות, דרשות, ליטורגיה ושירה קשורים בדתות אחרות
בניגוד לחמץ שניתן לאכול בכל ימות השנה למעט בפסח, כשר לפסח ניתן לאכול כל השנה. אין צורך לשרוף אותם או לזרוק אותם בדרך אחרת לאחר סיום החג. מכיוון שמניחים שהבית נוקה ביסודיות עד הלילה שלפני חג הפסח, יש חשש שמא ברכה על חיפוש חמץ תהיה לשווא (ברכה לבתלה) אם לא יימצא דבר. כך, 10 חתיכות לחם או דגנים קטנים מגודל זית מוסתרות באופן מסורתי ברחבי הבית על מנת להבטיח שיימצא מעט חמץ. מכירת חמץ עשויה להתבצע גם בקהילה באמצעות רב, אשר הופך ל”סוכן” של כל יהודי העדה באמצעות הליך הלכתי הנקרא “קיניאן”.
כותרת המאמר
מצות יש לאכול במשך 7 ימי ניסן י”ד פסח עד 6 הימים הראשונים של חג המצות . רוב האנשים לא יודעים זאת. ואנשים רבים חוגגים את חג הפסח בשילוב עם היום הראשון של חג המצות ט”ו בניסן. בגלל זה הם לא מצליחים לקיים את כ”א כצום חגיגי, אוכלים מצות כאילו זה היום השביעי לאכילת המצות. הציווי לחג זה אומר לאכול מצות שבעה ימים ולהסיר כל חמץ מבתיכם לפני תחילת החג. בבית שלנו, אנו נפטרים מכל דבר מחמצת וכן מכל חומר תפיחה. בשאר תקופת 7 הימים, כל הארוחות והחטיפים אינם מכילים חומרי תפיחה או מוצרים מחמצים. הסעודה האחרונה, שהיא אירוע חשוב ביותר בחייו של ישו, ואולי הנצרות כולה, מתייחסת ליום הראשון של המצות, שהוא אכן יום הפסח.
אבל מה שכולם צריכים לאכול, אתה יכול להכין לבד. ושמרתם את חג המצות, כי ממש ביום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים.
תאריכי יום קדוש
התורה אומרת שזה בגלל שהעברים יצאו ממצרים בחיפזון כזה שלא היה זמן לאפשר ללחם אפוי לתפוח; לפיכך מצות שטוחות, מצות, הן תזכורת ליציאה המהירה של יציאת מצרים. חוקרים אחרים מלמדים שבתקופת יציאת מצרים, נהוג לאפות מצות למטרות נסיעה, משום שהן נשמרות היטב והיו קלות לנשיאה, מה שמרמז שהמצות נאפו בכוונה לקראת המסע הארוך שלפנינו. בימינו, בנוסף לאיסור המקראי להחזיק מאכלים חמוצים למשך החג, סדר פסח, בו קוראים את ההגדה, הוא אחד הטקסים הנערכים ביותר ביהדות. חתיכת המצה שהופרשה קודם לכן נאכלת כ”קינוח”, המאכל האחרון של הארוחה. למשפחות שונות יש מסורות שונות בנוגע לאפיקומן. יש שהילדים מחביאים אותו, בעוד ההורים צריכים למצוא אותו או לפדות אותו בחזרה.