מכיוון שכל רשימת מילים מכילה קבוצה קבועה של 40 מושגים ומתועתקות בצורה אחידה, ניתן בקלות להשוות ביניהם, ולקבל מידה של הבדל. הוא הגדיר ‘מרחק’ כמספר ההחלפות, ההוספות והמחיקות הנדרשות כדי להפוך מחרוזת אחת לאחרת. ניתן לחלק את מרחק לבנשטיין באורך הארוך מבין שני המיתרים, מכיוון שזה מעמיד את כל המרחקים בסולם מ-0 עד 1. בשנת 2008, התכנסו מספר בלשנים ליצירת תוכנית שיפוט הדמיון האוטומטית, שאני האוצר היומיומי שלה ומייסדה. למרות שעדיין אין הסכמה מוחלטת בין החוקרים, למעשה נכון לומר שהמונח “דיאלקט” מתייחס לווריאציה של השפה או השפה הראשית, שבה נעשה שימוש מקומי יותר.
- היום, אנו בוחנים מקרוב אם ומה באמת ההבדל העיקרי בין ניב לשפה.
- כעת, התנגדות אופיינית לשימוש בספרות כקו המפריד היא שיש ספרות בעל פה – האיליאדה והאודיסאה מקורם ככל הנראה כשירים משוננים.
- לרוע המזל עבור ההגדרה הזו, כבר הסתכלנו על סוגי האנגלית השונות המדוברת ברחבי כדור הארץ.
- בדרום אמריקה, מונחים כמו “כולכם” משמשים בדרך כלל בעוד ששאר העם אומר “כולכם”.
- הרעיון להבחין בין “שפות” ל”דיאלקטים” אינו מועיל כאן.
- מעל לכל, בלשנים מגדירים את המונח “דיאלקט” כווריאציה של שפה המשמשת קבוצה מסוימת של אנשים באזור גיאוגרפי נתון.
יצירת הבחנה ברורה בין מתי ניבים שונים הופכים לשפות נפרדות קשה כמו לקבוע מתי מינים מתפתחים מאב קדמון משותף. לעתים קרובות כמעט בלתי אפשרי להבחין בין אלה ברצף. כעת, התנגדות אופיינית לשימוש בספרות כקו המפריד היא שיש ספרות בעל פה – האיליאדה והאודיסאה מקורם ככל הנראה כשירים משוננים. אבל אפילו לאפשר לזיכרונות לשמר רק כל כך הרבה, ושאולי לגיטימי להבחין במה שהפייטנים היוונים ידעו, למשל, מהספרות הכתובה של הרוסית, יש בעיה נוספת. עם תרגום וידאו, מתרגם יכול לעמוד בפני כל מספר של דיאלקטים אזוריים. אלה יכולים להיות שונים באופן משמעותי מהגרסה הסטנדרטית של השפה שהם למדו בבית הספר וגדלו לדבר.
השלכות חברתיות או תרבותיות:
כפי שהדגשנו לעיל, דיאלקטים אינם רק הגיות שונות, אלא ענפים של שפות הכוללות טרמינולוגיה ייחודית משלהם. מובנות הדדית היא, כשלעצמה, דג אדום בכל הנוגע להגדרת ההבדל בין שפה לניב. אנו רואים בווריאציות של אנגלית המדוברות ברחבי העולם דיאלקטים המובנים הדדית. דובר אנגלית בדרום אמריקה עשוי לומר ‘היי’, כאשר אוסטרלי אומר ‘ג’יום’ ובריט אומר ‘שלום’, אבל שלושתם מסוגלים לשוחח, למרות הדיאלקטים והמבטאים השונים שלהם. על פי מילון אוקספורד, שפה מוגדרת באמצעי תקשורת אנושית, בצורת דיבור או כתובה, המורכבת משימוש במילים בצורה מובנית וקונבנציונלית. מבחינה פוליטית, ניתן להגדיר אותו ככלי המורכב מגוף מילים כאמצעי תקשורת לאנשים בתוך אותו אזור גיאוגרפי או מסורת תרבותית.
מילת בונוס: מגוון
האנגלית כולה, בינתיים, נראית כמו “שפה” שעומדת בפני עצמה; יש גבול ברור בינו לבין קרובת משפחתו הקרובה ביותר, פריזית, המדוברת בצפון אירופה, שאינה מובן לדובר אנגלית. בנוסף, אין תקן מקובל בעולם להבחין בהבדל בין שפה לניב של שפה. אחת הדרכים הנפוצות ביותר לזהות את ההבדל היא המובנות ההדדית שלהם. אם שני דוברים של שני זנים יכולים להבין זה את זה, אז מקובל ששני הזנים הם שני ניבים; אם לא, הן נחשבות לשתי שפות שונות. קל לדעת אם מדברים בשפה אחרת או בניב של אותה שפה; מובנות הדדית.
איך אתה יודע אם זו שפה או ניב אחר?
לעתים קרובות הם ירגישו מרוצים מכך שהקדשת את הזמן ללמוד את הניב ויתייחסו אליך באדיבות. משם, אתה יכול לעבוד על הפחתת המבטא שלך כשאתה מדבר בשפה. הרעיון להבחין בין “שפות” ל”דיאלקטים” אינו מועיל כאן. מסתבר שאי אפשר לקבוע בדיוק היכן “שפה” אחת עוצרת ומתחילה אחרת. בינתיים, שומעים בדרך כלל מנדרינית, קנטונזית וטייוואנית מתוארת כ”דיאלקטים” של משהו שנקרא סינית. אבל השפה ה”סינית” היחידה שקיימת היא על הנייר, בכך שלכל הזנים שלה יש את אותה מערכת כתיבה, שבה לכל מילה יש סמל משלה שנשאר זהה מ”דיאלקט” סיני אחד למשנהו.
ההבדל בין שפה ודיאלקט
לסיכום, שפה היא מונח גג המכסה את כל מערכת התקשורת האנושית הבנויה בצורה דומה. דוגמה לשפות כוללות אנגלית, צרפתית, שפת סימנים וקריאולי האיטי בין היתר. אולי אפשר לעשות את ההבחנה בין שפה לניב מבחינת מובנות הדדית? דני יבין שוודית קצת יותר טוב מאשר שוודי יבין דנית. באופן דומה, מישהו שמדבר דיאלקט כפרי מוזר של אנגלית בריטית יבין אמריקאי מלוס אנג’לס הרבה יותר טוב מההפך. ההבנה ההדדית תלויה לעתים קרובות בחשיפה, משתנה די בלתי נשלט, ולא בכל דבר מהותי לשפה.
10 השפות המדוברות ביותר בעולם
דיאלקטים החולקים את אותם מאפיינים דקדוקיים מתוארים כמקומיים, עם צורותיהם הלשוניות הקרובות ביותר. בנוסף, בלשנים רבים טוענים גם שההבדל בין ניב לשפה הוא יותר במובן פוליטי, היסטורי וסוציולוגי מאשר לשוני.
מה ההבדל בין שפה לניב?
לפעמים, ניתן לדבר שפה מסוימת במדינות שונות אך בצורות שונות. לדוגמה, האנגלית המדוברת בארצות הברית, קנדה ובריטניה שונות למדי, אך אינן נחשבות רשמית לשפות נפרדות. ניתן להגדיר דיאלקט כצורה מסוימת של שפה המדוברת באזור או באזור מסוים, או על ידי קבוצה חברתית מסוימת. אזור הוא אזור מוגדר המאוכלס על ידי אנשים כמו כפר, עיר, מדינה או אפילו יבשת בעוד שקבוצה חברתית היא קבוצה של אנשים בעלי עניין משותף.
שפה לעומת דיאלקט – הוויכוח:
מכון שירות החוץ מדרג את מה שהוא מכנה שפות מבחינת הקושי שלהן לדוברי אנגלית; הקשה ביותר ללמוד לדבר כוללים פינית, גאורגית, הונגרית, מונגולית, תאילנדית ווייטנאמית. לדוגמה, בארכי, המדוברת בהרי הקווקז, פועל יכול להופיע ב-1,502,839 צורות שונות – זה יותר מאלף יותר צורות ממספר האנשים שאפילו מדברים אותו. אז, על סמך המידע הזה, אתה יכול להתחיל להבין את השפה כמונח רחב יותר, דמוי הורה, עם הדיאלקטים השונים הנובעים ממנו. אם היית משרטט את זה על נייר, זה עשוי להידמות לאילן יוחסין.
מה ההבדל בין שפה, ניב ומבטא?
מבחינת הגדרתו המילונית, ניב הוא ‘צורה מסוימת של שפה שמיוחדת לאזור או קבוצה חברתית ספציפית.’ זה מרמז שאנו יכולים לראות שפה בתפקיד הורה, עם מגוון ניבים הנובעים מ- זה. דרך מצוינת לראות את ההבדל בין שפה לניב על הנייר, אבל בעולם האמיתי, ההבחנות בין השניים מתחילות להיטשטש במהירות. זו שאלה קשה להפתיע, ברגע שאתה נכנס לפרטים, אבל שאלה שכדאי לבדוק אם אתה מתעניין בשפה או בניב. ודבר אחד שגילינו במהלך העשור האחרון של עבודתם כסוכנות תרגום הוא שמי שמתרגם למחייתו מוקסם לרוב מהמושג של השפה עצמה. אז בואו נפנק את התשוקה הזו על ידי התבוננות בהבדלים בין שפות ודיאלקטים.
מה ההבדל בין לשמוע ולהקשיב?
מעל לכל, בלשנים מגדירים את המונח “דיאלקט” כווריאציה של שפה המשמשת קבוצה מסוימת של אנשים באזור גיאוגרפי נתון. ובכן, אומרים ששפה או שפה היא אותה צורת תקשורת שיש לה יותר קבלה במדינה. המשמעות היא שהדיאלקט הוא רק תת-חלוקה של השפה הראשית. הבעיה בניסיון להבדיל בין שפה לדיאלקט, כשמדובר בעולם האמיתי, היא שהגבולות מטושטשים במידה ניכרת. אנו מחשיבים ספרדית ופורטוגזית כשפות נפרדות ונפרדות, למשל, אך זה די פשוט עבור דובר פורטוגזית לקרוא עיתון ספרדי.
מה ההבדל בין ניב לשפה?
בעוד אנו עוסקים בנושא וריאציה לשונית, כדאי לעשות מעקף מהיר כדי לשקול מבטאים. הם יכולים להשתנות מאוד בתוך מדינה אבל, ככלל, מבטא מתייחס להגייה בלבד. כאשר אזורים שונים משתמשים במילים שונות כדי לתאר את אותו הדבר, הם יכולים להיחשב באופן סביר כמשתמשים בדיאלקטים שונים, במקום רק בהדגשות שונות. אז אולי אנחנו צריכים לנקוט בגישה לשונית טהורה יותר.