כיפת ברזל של ישראל מילאה תפקיד גבוה בסכסוך הנוכחי עם חמאס, כאשר הצבא של המדינה פורס טכנולוגיה מתקדמת להתמודדות עם התקפות טילים. Electromecanica Ploiesti, רומניה, תשיק בשנת 2023 תוכנית השקעות לשלוש שנים לבניית מיירטי טילי SkyCeptor עם רייתיאון האמריקאית.
- ביום רביעי הודיע משרד הביטחון כי מערכת ההגנה מפני טילים של קלע דוד עברה סבב ניסויים שלישי ועשויה להיפרס כבר בשנה הבאה.
- ההגנה האווירית מפני התקפת טילים בעלות נמוכה היא בעיקר פסיכולוגית.
- בסביבות 2.2 מיליון דולר כל אחד, הטילים המיירטים עבור חץ 3 זולים מעט יותר.
- טיל מכיפת ברזל נורה בתגובה למתקפת רקטות מעזה.
- ביולי 2013 חשפה רייתיאון שהיא עובדת עם שותפים בינלאומיים לפיתוח מערכת טילי הגנה אווירית חדשה.
- סוללת קלע דוד, שהוצבה במקום מדברי לא ידוע בדרום ישראל, ירתה והשמידה את הטיל הנכנס באמצעות מיירט דו-שלבי.
- הוא מכוון לטילים בליסטיים ורקטות לטווח בינוני, מטוסים בלתי מאוישים ומאוישים, טילי שיוט וכלי נשק מונחים בטווח של 43 עד 155 מיילים.
עם זאת, ככל שהעימות נמשך, נראה כי כיפת ברזל ושכבות אחרות של הגנת הטילים של ישראל ימשיכו את תפקידם המכריע. עם אחוזי הצלחה מדווחים בסביבות 85 אחוזים, המערכת זוכה לשבחים קבועים מהצבא הישראלי ואחרים. עם הכרטיסייה הזו, אויב יכול לעלות על נפח גבוה של רקטות זולות בהרבה בעלות של פחות מ-1,000 דולר כל אחת ולצבור נטל פיננסי שהולך וגדל על ישראל בכל פעם שכיפת ברזל נפרסת בהגנה. כיפת ברזל מתפקדת כחלק מהמגן של ישראל מפני איומי טילים קצרי טווח. במהלך מבצע “עמוד הגנה”, הסכסוך החמור האחרון בין ישראל לחמאס ב-2012, הצהירה ישראל כי המערכת השמידה 84% מהרקטות שהופנו לעבר ערים וערים ישראליות.
על מלחמה חדשה אמיצה
ניסוי מערכת הטילים תוכנן במקור לשנת 2013, אך בשל האירועים האחרונים באזור זה, תוכנית הניסויים הוקדמה בתקווה של שיפור של 90% אחוזי הצלחה של ישראלים לכיפת ברזל. אם יש לי את האמצעים לשים קץ לסבל של עמי שנגרם על ידי כוחות חיצוניים, האם אני לא מתרשל אם אני לא מפעיל את האמצעים האלה? אני לא חובב “תגובה פרופורציונלית” כי היא נוטה להיות מוגבלת. אבל אני ארביץ יותר ויותר ממה שאני צריך כדי לשלוח לך את ההודעה שאני לא אסבול את המכה שלך. אם תחזרו, ותחליטו “להשוות” את המצב באמצעות שימוש ב”מכפיל כוח”, צפו שלא אגיב בעין, אלא אגדיל אותו כמה דרגות. אבל אני כן יודע שבדרך זו או אחרת, לא אפגע שוב מבלי לגרום לך צער ואומללות.
מי יגן על מערך כיפת ברזל?
תפקידה של מערכת החץ הוא להוציא טילים ארוכי טווח, כמו טילי סקאד מסוריה או טילי שיהאב מאיראן. כיפת ברזל מיירטת רקטות קצרות טווח כמו קסאמים וקטיושות. קלע דוד נועד ליירט נשק בליסטי לטווח בינוני, במיוחד טילים מדויקים במיוחד ורקטות גדולות כמו ה-M-600 של חיזבאללה. בשנת 2016 הודיעה רייתיאון כי היא מוסמכת להציע את SkyCeptor, נגזרת של Stunner, כחלק מההצעה הפטריוטית שלה לתוכנית ההגנה האווירית לטווח בינוני של ממשלת פולין ויסלה. במרץ 2017 פורסם כי הצעת ריית’און הצליחה, כאשר פולין תרכוש את מערכת פטריוט בשלב הראשון של התוכנית.
מחקר VDC: מעבד מיקרו משובץ, לוח
ההשפעה הבסיסית, ירוקת-עד, של מטח הטילים היא שאנשים נאלצים לברוח כדי להפציץ ולהישאר שם לאורך כל המתקפה. באוקטובר 2015 פורסם כי כל שש מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ מעוניינות לרכוש את מערכת ההגנה נגד טילי דוד’ס קלע הישראלי כמענה לאיום הטילים האיראני. ב-25 בנובמבר 2012, ישראל ערכה ניסוי בהצלחה בטיל המיירט סטנר. סוללת קלע דוד, שהוצבה במקום מדברי לא ידוע בדרום ישראל, ירתה והשמידה את הטיל הנכנס באמצעות מיירט דו-שלבי. “כמל”טים, טילי שיוט, טילים בליסטיים, התייחסנו לשלושת המעגלים, לא רק לאיום ממעגל שלישי ולסוגים שונים של איומים”. חיל האוויר ערך שורה של ניסויים פורצי דרך, שבמהלכם יירטו לוחמי ההגנה האווירית טילים בליסטיים ואיומים שונים, תוך שימוש במערכות כיפת ברזל וקלע דוד משולב.
צעירים – בין אם יהודים או פלסטינים – צריכים להמציא מחדש את הפוליטיקה
כדי לשגר רק אחד מטילי היירוט של כיפת ברזל של כיפת ברזל, תג המחיר הוא כ-60,000 דולר – אם כי יש הערכות שמציבות אותו עד ל-100,000 דולר. השכבה הבאה היא מערכת טילי החץ להתמודדות עם פגיעות טילים בליסטיים ארוכי טווח. לאחר מכן נורים טילי תמיר המיירט לעבר קליעת האויב כדי לחסל את האיום.
למה ישראל צריכה שלוש מערכות שונות להגנה מפני טילים?
קלע דוד יגן על אזורים מעל כיפת ברזל קצרת הטווח ומתחת לחץ האטמוספירה העליונה-2, במיוחד מפני איומים כמו הטילים הטקטיים הטקטיים 9K720 Iskander הרוסים, רקטות חאיבר מ”מ הסוריות והפאטה-110 האיראני בשימוש חיזבאללה, כמו גם סקאד-B. חיל האוויר שיגר יעדים המדמים טילים ארוכי טווח ואתגר את מערכות ההגנה האווירית, שלאחר סדרת ניסויים עמדו בהצלחה ביעד והוכיחו למדינת ישראל הגנה אווירית יעילה, כמערכת רב-שכבתית. ב-23 ביולי 2018, קלע דוד שימש לראשונה במצב לחימה.
המיירט הוא טיל דו-שלבי, שבקצה האף שלו מותקנות שתי מערכות הכוונת והכוונה (רדאר וחיישן אלקטרו-אופטי). בחלק מהפרסומים של רייתיאון, המיירט מכונה “מהמם”. בנובמבר 2012, היה צפוי ה-David’s Sling להיכנס לשירות מבצעי ב-2013 או 2014. ה-David’s Sling חייב הרבה לטכנולוגיית Python 5 ו-DERBY seeker שהשתנה בתוכנית SPYDER. חיל האוויר ערך שורה של ניסויים פורצי דרך, שבמהלכם יירטו לוחמי ההגנה האווירית טילים בליסטיים ואיומים שונים, תוך שימוש במערכות כיפת ברזל וקלע דוד בשילוב. שרביט הקסם (הקלע של דוד) יהיה בעל טווח אפקטיבי של כ-70 ק”מ ויהיה יעיל גם נגד מטרות לטווח קצר וגם נגד מטרות בליסטיות. היא תמלא את הפער בין כיפת ברזל לטווח קצר לתוכנית ההגנה מפני טילים בליסטיים של חץ 2 לטווח ארוך.
קלע דוד היה מתוכנן להיפרס ב-2015, אך מחסור בתקציב לתשתית לסוללות טילים ניתנות לפריסה עיכב את מועד הפעולה שלו ל-2017. בעלות קבועה, עלות תחזוקה ובעלות שולית השוואתית (עלות מיירט מול רקטה). כל חידוש בהתקפה מניב גידול לא פרופורציונלי בעלויות ההגנה. טיל מכיפת ברזל נורה בתגובה למתקפת רקטות מעזה. לפי הערכות שפורסמו בעבר, העלות של טיל יירוט אחד עומדת על כ-50,000 דולר לכיפת ברזל, 700,000 עד 1 מיליון דולר עבור קלע דוד וכ-2.7 מיליון דולר עבור חץ 2.
הקלע של דוד, או “שרביט קסמים”, הוא הגנת השכבה הבאה. הוא מכוון לטילים בליסטיים ורקטות לטווח בינוני, מטוסים בלתי מאוישים ומאוישים, טילי שיוט וכלי נשק מונחים בטווח של 43 עד 155 מיילים. באוגוסט 2013, ריית’און ורפאל החלו לחפש מימון למערכת יירוט פטריוט מהדור הרביעי, הנקראת Patriot Advanced Affordable Capability-4 (PAAC-4). המערכת שואפת לשלב את המיירט Stunner מתוכנית קלע דוד במימון משותף עם מכ”מים, משגרים ותחנות בקרת התקשרות Patriot PAC-3. הסטנר הדו-שלבי, רב-מצבים מחפש, יחליף את טילי PAC-3 חד-שלביים מונחי מכ”ם מיוצרים על ידי לוקהיד מרטין.
מקורות אחרים אמרו כי עלויות הפיתוח של ה-David’s Sling הוגבלו עד כה לסביבות 250 מיליון דולר. הבקשה של 150 מיליון דולר היא לרכישה ראשונית של סוללה אחת או שתיים. מכיוון ששתי סוללות יכולות לכסות את כל שטח ישראל ברור שהרכש הראשוני הישראלי יתחיל בשתי סוללות בלבד. טיל הפטריוט שאליו אתה מתכוון הוא הפטריוט I המקורי ולמעשה יש לו מעט מאוד במשותף עם המיירט הנוכחי PAC-3 MSE שמוצג היום.
אחיה הגדול של כיפת ברזל, שרביט קסמים (עדכון – מבחן ראשון מוצלח)
למערכת ההגנה נגד טילים של ישראל יש 90 אחוזי הצלחה. Betcha לא ידע שיש חלקי צעצוע לרכב מאחורי התכונות שלו. מזל”טים. כאן זה נהיה מעניין. מזל”טים בעלות נמוכה הטסים ברמות נמוכות מאוד משלבים דיוק גבוה במיוחד ומטרות קשות ביותר. בשנות ה-80, ברית המועצות גילתה שעלויות מערכת ההגנה האווירית הנדרשות להתגוננות מפני טילי שיוט אמריקאים היו לגמרי מעבר ליכולתם. למרות שזה בקנה מידה קטן בהרבה, זה עדיין מרחיב באופן קיצוני את העלויות. ההגנה האווירית מפני התקפת טילים בעלות נמוכה היא בעיקר פסיכולוגית.