בקשות לביטוי האם יש מילה לעצב על “מה שאולי היה”? שפה אנגלית

לאחר שעזבה את עבודתה, היא הולכת לבר המקומי כדי להטביע את צעריה. בזמן שהיא מדברת עם הגבר שלצדה, היא רואה את החבר לשעבר שלה מקס עובר בחוץ. בחירה אחת זו יכולה לשנות את חייה לנצח.

• בסוף התייפחתי והייתי מבולבל לחלוטין.
• אפילו בקושי שמתי לב לקצה שמפצל אותם לפני שהוא דחף אותו פנימה, והתחת שלי נמתח עם חדירת הגומי הקשה, והוא היה בתוכי.
• בזמן שהיא מדברת עם הגבר שלצדה, היא רואה את החבר לשעבר שלה מקס עובר בחוץ.
• לפעמים זה נראה בלתי אפשרי לחלוטין להבין אם בחור מחבב אותך.
• כשהאמת היא שהיא אפילו לא יודעת מה היא רוצה, שלא לדבר על למה, שניהם פשוט רדופים על ידי המסתורין של הדבר האינטנסיבי ביותר שיש להם במשותף.
• הוא בטח יצא אחריה וביקש ממנה אור כמו קו.

הולי חוקרת ומסבירה את ה”מה היה אם” עם אהבה וגורל גורל המשולבים ברשות החופשית של הבחירה. שני הסיפורים שאבו אותי פנימה, שברו את ליבי והרכיבו אותו בחזרה. זה לא משולש האהבה הטיפוסי, אבל בהחלט היה לי עניין אהבה מועדף ומשחק חיים לאורך כל הספר. אני אוהב שהסוף של הולי נתן לי את עניבת הפרפר המקסימה בקצה שקיוויתי לו.

הוא לא רוצה אותך: אם הוא יענה לך, הוא ייתן מילה אחת, תשובות מעורפלות

נתן לה סטירה וחבטה באגרוף, נתן לה עין שחורה, ועדיין גישש כדי להדביק את הקונדום כשהגעתי. פשוט האירו את הפנסים שלי במורד הסמטה, שם היא הלכה לעשן, ונשארה לבד. היא הקיאה, אבל הכאב והפחד מהתקיפה פיכחו אותה יותר. היא הייתה היסטרית, עדיין צרחה במושב האחורי, השמלה שלה קרועה והתחתונים חסרים, כל הדרך חזרה למעונות. הוא לא רק מחבק אותך הרבה, אלא הוא מחבק אותך כשהוא רואה אותך לראשונה כדי לומר שלום ומחבק אותך כשאתה עוזב ליום או ללילה. זה די חמוד, באמת, ואפילו יותר חמוד כשאתה מבין שהעיניים שלו מאירות כשאתה כן מחבק (וזה לגמרי יקרה – רק תיזהר מזה).

רשימות עם ספר זה

הדור שלנו היום מתאפיין גם בחרשות רוחנית. עכשיו אפשר להבין שלכופרים בדורנו יש אצבעות באוזניים. הם שונאים את המשיח והם לא רוצים שום קשר אליו. הם לא רוצים לשמוע מה יש לו לומר כי למען האמת לא אכפת להם.

הוא לא רוצה אותך: הוא לא יזכור דברים שאתה אומר לו

כולנו מפקפקים בבחירות שעשינו, האם הן נכונות, בכל הטעויות שעשינו וכמובן שהחיים לא תמיד הולכים כמתוכנן. למה שאולי היה יש שני קווי עלילה ומסתכל על שני תרחישים שונים לחלוטין עבור לוסי. היא יכולה להישאר בשורלי, לחפש עבודה אחרת, לסיים את הספר שהחלה לכתוב לפני שנים ולצלצל לקיילב. או לוסי יכולה לעזוב, לעבור ללונדון, לחלוק בית עם חברתה הטובה ג’ולס, להתחיל לעבוד בסופרנובה ולנסות להצית מחדש את הרומן שלה עם מקס.

ביקורות חברים

אבל גם הרגשתי שלוסי התפתחה יותר כאדם בציר הזמן של קיילב. זה לא סוד שרומן הביכורים של הולי, The Sight Of You, הוא אהוב ענק ואני מנצל את ההזדמנות להציע לאחרים בכל פעם שאני יכול. נאנחתי אנחת רווחה כשקראתי את הפרקים הראשונים, שכן סגנון הכתיבה והסצנה הבלתי מתאמץ לכאורה, אך מבריק מאוד של הולי, הגיע מהדפים בקלות.

הוא רוצה אותך: הוא ישאל אותך שאלות על החיים שלך ויעקוב אחר כך

כל כך הצטערתי, נכון, אבל שברתי את האף של הבריון הזה, ומעכתי את פניו בעפר, כך שזה היה עמוס בדם בוצי, וזה היה הדבר הכי גרוע שעשיתי אי פעם. לא נהניתי, אני בקושי זוכרת את זה, אבל משום מה, היא אמרה לי. זה היה זה, זה היה הרגע שבו היא ראתה אותי. “כמובן מותק.” הוא נישק לי את המצח, אבל לא רק התכוונתי חזק יותר, במעשה.

אם הוא היה רוצה אותך, הוא היה צוחק, וזו האמת. עדיף לזכור את זה כדי שתוכל להפסיק לרמוס אותו כל כך חזק ולהתחיל לחשוב על בחורים אחרים שעלולים להחזיר לך את הרגשות הרומנטיים. כן, יש לו את זה רע, והוא רק מנסה למצוא דרך לספר לך.

בחור שאוהב אותך יבקש ממך לבלות כל הזמן. הוא יזמין אותך לצאת עם החברים שלו. אולי הוא אפילו יזמין אותך ללכת לאירועים משפחתיים או חגים, וזה די ביג דיל ובהחלט מוכיח את חיבתו אליך. הוא באמת ירצה לבלות איתך זמן ולהכיר אותך… ולראות אם אתה מרגיש אותו דבר לגביו.

שוב אם הייתי צריך לבחור אז הייתי אומר שקיילב כבש את ליבי עוד קצת. כאשר לוסי מתפטרת באימפולסיביות מעבודתה כמתכננת פרסום בשורילי, היא מטביעה את צעריה בקוקטייל בתולי בפאב מקומי.

הוא לא רוצה אותך: הוא רק חצי מקשיב כשאתה מדבר איתו

זה היה סיפור כתוב בחוכמה, אני מודה, צירי זמן כפולים ומה אם, אבל אחרי שהגעתי כל כך רחוק, ממש נאבקתי לשמור על המיקוד שלי בו, לפעמים היה לי קשה לעקוב. הדמות הראשית, לוסי, מצאתי אותה די לא חביבה ולא יכולתי להתחבר אליה. כמו בהופעת הבכורה של הולי, גם זה חוטף אגרוף רגשי אז הקפידו להכין את הטישו! בסוף התייפחתי והייתי מבולבל לחלוטין. אבל גם אני בכיתי כמה דמעות שמחות.

מנופפת וצוחקת לעצמי, ובכל זאת אני חייבת להודות שהתמונה בראשי הייתה של הגוף שלי. אנס, והוכה, אולי אפילו דרס כמה פעמים, והרמתי רגל כשהירך שלי נגד דלת הדלת. לייצב את עצמי נגד, אבל להרגיש את הברך שלי, ואת הצלקת הזאת שם. כלום, הוא אפילו לא פרש לי את הלחיים. אפילו בקושי שמתי לב לקצה שמפצל אותם לפני שהוא דחף אותו פנימה, והתחת שלי נמתח עם חדירת הגומי הקשה, והוא היה בתוכי.