מהו פרוטוקול קיוטו והאם הוא עשה הבדל כלשהו? סביבה

עם זאת, מכיוון שהתרומות הנקבעות לאומית אינן מחייבות מבחינה משפטית, יש מעט אם בכלל תגמול למדינות שאינן עומדות ביעדים שלהן. לפי האו”ם עצמו, אין שום תועלת לביטול ההסכם. כל רווח זמן קצר טווח יהיה קצר מועד. אין ספק שהוא יואפל על ידי תגובות שליליות, על ידי מדינות אחרות, שווקים פיננסיים, והכי חשוב, על ידי אזרחיהן. במילים אחרות, ענישה, אם בכלל, על אי ציות פשוט תישאר בידי כוחות השוק. במקום זאת, הוא נועד להגביר את המאמצים הלאומיים של מדינות לאורך זמן – כלומר המחויבויות הנוכחיות מייצגות את הרצפה, לא את התקרה, של שאפתנות שינוי האקלים. המשימות הכבדות – לרסן את הפליטות עוד יותר עד 2030 ו-2050 – עדיין צריכות להיעשות, וההסכם מספק את הכלים והלחץ לגרום לזה לקרות.

• תחת קיוטו, המדינות המתועשות התחייבו לצמצם את פליטת הפחמן השנתית שלהן, כפי שנמדדה בשישה גזי חממה, בכמויות משתנות, בממוצע של 5.2%, עד 2012 בהשוואה לשנת 1990.
• המשימות הכבדות – לרסן את הפליטות עוד יותר עד 2030 ו-2050 – עדיין צריכות להיעשות, וההסכם מספק את הכלים והלחץ לגרום לזה לקרות.
• אין דרישות ספציפיות לגבי איך או כמה מדינות צריכות לקצץ בפליטות, אבל היו ציפיות פוליטיות לגבי סוג המטרות והקפדנות של מדינות שונות בהתבסס על המדע העדכני ביותר.
• במדינות ה-NDC שלהן, מדינות מתקשרות על פעולות שהן ינקטו כדי להפחית את פליטת גזי החממה שלהן כדי להגיע ליעדים של הסכם פריז.
• ההסכם נועד להפחית באופן מהותי את פליטת גזי החממה העולמית במאמץ להגביל את עליית הטמפרטורה העולמית במאה זו ל-2 מעלות צלזיוס מעל לרמות הקדם-תעשייתיות, תוך חיפוש אחר האמצעים להגביל את העלייה ל-1.5 מעלות.
• “זה פשוט לא מספיק כדי להתמודד עם הבעיה. צריך להגיע להסכם עם השתתפות גדולה יותר”.
• כולנו יכולים לתרום למטרה על ידי חיפוש הזדמנויות לצמצם את תרומות ההתחממות הגלובלית – ברמה האישית, המקומית והלאומית – אך אנו מבינים טוב מתמיד שפעולה אינדיבידואלית אינה מספיקה.

בינתיים, מחקר אחר מעריך שעמידה – או אפילו חריגה – ביעדי פריז באמצעות השקעות תשתית הן באנרגיה נקייה והן ביעילות אנרגטית עשויה להביא לתגמולים עולמיים גדולים – בהיקף של כ-19 טריליון דולר. הסכם פריז, שנערך במשך שבועיים בפריז במהלך ועידת הצדדים ה-21 של אמנת המסגרת של האו”ם בנושא שינויי אקלים ואומץ ב-12 בדצמבר 2015, סימן נקודת מפנה היסטורית לפעולת האקלים העולמית, כאשר מנהיגי העולם הגיעו לקונצנזוס בנושא הסכם המורכב מהתחייבויות של 195 מדינות להילחם בשינויי האקלים ולהסתגל להשפעותיו. פרוטוקול קיוטו הוא הסכם בינלאומי שקרא למדינות מפותחות לצמצם באופן דרמטי את פליטת גזי החממה שלהן. חלק מההסכמים המפורסמים שנעשו בניסיון לטפל בסוגיית שינויי האקלים הם פרוטוקול קיוטו והסכם פריז. שני הסכמים אלו הוקמו כתוצאה מההתחממות הגלובלית הגואה עקב פליטת גזי חממה. מדינות החתומות על הסכם פריז נדרשות לתכנן, להגיש וליישם תוכניות פעולה אקלימיות משלהן, והתוכניות וההתקדמות יוערכו ויסקרו.

פרוטוקול קיוטו לעומת הסכם פריז: הבדלים מרכזיים שיש לדעת

אבל האמנה לא אילצה את המדינות המתפתחות, כולל פולטות הפחמן הגדולות סין והודו, לנקוט בפעולה. ארצות הברית חתמה על ההסכם ב-1998 אך מעולם לא אישרה אותו ולאחר מכן משכה את חתימתו. ועידת שינויי האקלים, אחת מישיבות האקלים העולמיות החשובות והשאפתניות ביותר שנאספו אי פעם. המטרה הייתה לא פחות מהסכם מחייב ואוניברסלי שנועד להגביל את פליטת גזי חממה לרמות שימנעו מהטמפרטורות העולמיות לעלות יותר מ-2 מעלות צלזיוס (3.6 מעלות פרנהייט) מעל רף הטמפרטורה שנקבע לפני תחילת המהפכה התעשייתית. מנגנון פיתוח נקי, שעודד מדינות מפותחות להשקיע בטכנולוגיה ובתשתיות במדינות פחות מפותחות, שבהן היו לעתים קרובות הזדמנויות משמעותיות להפחתת פליטות.

האם הסכם האקלים של פריז מחייב מבחינה משפטית? מומחים מסבירים

מדינות שלא יעמדו ביעדי הפליטות שלהן יידרשו להשלים את ההפרש בין הפליטות הממוקדות והממשיות שלהן, בתוספת סכום קנס של 30 אחוז, בתקופת ההתחייבות שלאחר מכן, החל מ-2012; כמו כן, יימנעו מהם לעסוק בסחר בפליטות עד שיישפטו כמי שעומדים בפרוטוקול. יעדי הפליטה לתקופות התחייבות לאחר 2012 היו אמורות להיקבע בפרוטוקולים עתידיים. בהקשר של הדיון הזה, הסכמי אקלים מרכזיים התפתחו באופן שבו הם רודפים אחר הפחתת פליטות.

האם COP26 יקרב אותנו לפתרון משבר האקלים?

ועידת הצדדים ה-18, שהתקיימה בדוחא, קטאר, בשנת 2012, הנציגים הסכימו להאריך את פרוטוקול קיוטו עד 2020. הם גם אישרו את התחייבותם מ-COP17, שהתקיימה בדרבן, דרום אפריקה, ב-2011, ליצור פרוטוקול חדש. מתוך הכרה בכך שמדינות מתפתחות רבות ומדינות אי קטנות שתרמו הכי פחות לשינוי האקלים עלולות לסבול הכי הרבה מהשלכותיו, הסכם פריז כולל תוכנית למדינות מפותחות – ואחרות “בעמדה לעשות זאת” – להמשיך ולספק משאבים כספיים כדי לסייע למדינות מתפתחות למתן ולהגביר את העמידות בפני שינויי אקלים. למשל, ההבטחה של הודו כוללת את הצורך למגר את העוני במקביל לצמצום הפליטות והגדלת האנרגיה המתחדשת, כמו טיפול בעוני באנרגיה וגישה לכפרים מרוחקים הנשענים על גנרטורים של דיזל.

מהו הסכם פריז?

כדי להשיג את היעדים המקוריים של הסכם פריז, 186 מדינות – האחראיות ליותר מ-90% מהפליטות העולמיות – הגישו יעדי הפחתת פחמן, הידועים כ”תרומות שנקבעו באופן לאומי מיועד”, לפני ועידת פריז. יעדים אלה תיארו את ההתחייבויות של כל מדינה לבלימת פליטות עד 2025 או 2030, כולל יעדי חיתוך פחמן לכלכלת הכלכלה. פרוטוקול קיוטו הוא אמנה בינלאומית שאומצה ב-1997 שמטרתה להפחית את פליטת הגזים התורמים להתחממות הגלובלית. הפרוטוקול קרא להפחית את פליטת שישה גזי חממה ב-41 מדינות בתוספת האיחוד האירופי ל-5.2% מתחת לרמות של 1990. בשנת 1997, פרוטוקול קיוטו קבע את ההתחייבויות המחייבות המשפטיות הראשונות לפליטת גזי חממה במדינות מפותחות, והצהרה שלאחר מכן בשנת 2010 הכריזה כי עליית הטמפרטורה הגלובלית “בטוחה” הייתה לא יותר מ-2 מעלות צלזיוס מעל לרמות הפרה-תעשייתיות. בשנת 2015, הסכם פריז שינה את הנתון הזה עד ל-1.5 מעלות צלזיוס, אם כי בניגוד לקיוטו, כל מדינה פשוט “מעודדת” לכוון ליעד זה, ולא מחויבת מבחינה חוקית.

מהו פרוטוקול קיוטו והאם הוא עשה הבדל כלשהו?

עם זאת, בהתבסס על ההתחייבויות של מדינות בודדות, מחקרים מראים כי יעדים אלה לא יספיקו כדי להשיג את ה-CAP של 1.5 מעלות צלזיוס. למעשה, היעדים המצטברים ישיגו רק כדי לכסות את העלייה בטמפרטורות העולמיות, איפשהו בין 2.7 מעלות צלזיוס ל-3.7 מעלות צלזיוס. בדרך כלל, מסמך זה מפעיל את UNFCCC על ידי דרישה ממדינות מפותחות להפחית ולהגביל את פליטת גזי חממה בהתאם לתנאים המוסכמים. המדינות המשתתפות נדרשות לנקוט במדיניות הפחתה ואמצעים שיסייעו להפחית ולהגביל את פליטת גזי החממה ולדווח באופן קבוע. לבסוף, במקום לתת לסין ולהודו מעבר לזהם, כפי שטען טראמפ, ההסכם מייצג את הפעם הראשונה שאותן שתי הכלכלות המתפתחות הגדולות הסכימו להתחייבויות אקלים קונקרטיות ומוגדרות בזמן.

הוא נכנס לתוקף ב-4 בנובמבר 2016, והוא נחתם על ידי 195 מדינות ואושר על ידי 190 החל מינואר 2021. COP21, שנערך בפריז, צרפת, בשנת 2015, חתם על הסכם עולמי אך לא מחייב להגביל את עליית הטמפרטורה הממוצעת בעולם ללא יותר מ-2 מעלות צלזיוס (3.6 מעלות פרנהייט) מעל לרמות הקדם-תעשייתיות, ובמקביל לשמר זאת.

הסכם זה הוא הסכם סביבתי חשוב שהרעיון שלו אושר על ידי כמעט כל אומה, לטפל בשינויי האקלים והשפעותיו. ההסכם מתכוון להפחית את פליטת גזי החממה העולמית על מנת למנוע עליות טמפרטורה גלובליות. מטרתו היא להגביל את העלייה בטמפרטורות גלובליות מתחת ל-2 מעלות צלזיוס מעבר לרמות הפרה-תעשייתיות.

עידן חדש זה של מנהיגות האקלים האמריקאית מייצג את ההזדמנות האחרונה והטובה ביותר שלנו לתקן את המסלול במירוץ העולמי להתמודדות עם שינויי אקלים. באמצעות פרוטוקול קיוטו והסכם פריז, המדינות הסכימו להפחית את פליטת גזי החממה, אך כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה ממשיכה לעלות, ומחממת את כדור הארץ בקצב מדאיג. מדענים מזהירים שאם ההתחממות הזו תימשך ללא הפסקה, היא עלולה להביא לאסון סביבתי לחלק גדול מהעולם, כולל עלייה מדהימה במפלס הים, בצורת ושיטפונות שוברי שיאים ואובדן מינים נרחב. האמנה התחייבה ל-38 מדינות מתועשות להפחית את פליטת גזים מזיקים לאקלים בממוצע של 5.2% עד 2012 מתחת לרמות של 1990.

החותמים כללו את ארה”ב והאיחוד האירופי, הידועים באותה תקופה בשם הקהילה האירופית. “זו הפעם הראשונה שהיה לנו משהו במשפט הבינלאומי שהיה כל כך מחייב”, אמר הוק, שהיה מעורב במשא ומתן למדינות מתפתחות. “זו הייתה פריצת דרך”. הסכם פריז נועד להגביל את עליית הטמפרטורה הממוצעת העולמית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס לעומת רמות טרום-תעשייתיות. יש הרבה מידע מוטעה בחוץ על הסכם פריז, כולל הרעיון שהוא יפגע בכלכלת ארה”ב. זה היה בין מספר טענות מופרכות שחזר הנשיא טראמפ, בטענה שההסכם יעלה לכלכלת ארה”ב 3 טריליון דולר עד 2040 ו-2.7 מיליון דולר משרות עד 2025, מה שיגרום לנו להיות פחות תחרותיים מול סין והודו. אך כפי שציינו בודק עובדות, הנתונים הסטטיסטיים הללו מקורם במחקר שהופרך במרץ 2017 שהגזים את העלויות העתידיות של הפחתת פליטות, לא העריך את ההתקדמות ביעילות אנרגטית וטכנולוגיות אנרגיה נקייה, והתעלם לחלוטין מהעלויות הבריאותיות והכלכליות העצומות של שינוי האקלים עצמו. מחקר של מדעני NRDC מראה כיצד חוסר מעש בשינויי האקלים אחראי למיליארדים רבים בעלויות הבריאות מדי שנה רק בארצות הברית – שכן קהילות ברחבי העולם חוות עקירה גדולה יותר, מחלות, רעב, מחסור במים, סכסוכים אזרחיים ומוות. כדי להימנע משינויים גדולים בחיים כפי שאנו מכירים אותם, יש לנקוט בפעולה גלובלית.

תמכו בעבודה שלנו

מדענים אומרים שזה בעיקר תוצאה של פעילות אנושית ב-150 השנים האחרונות, כמו שריפת דלק מאובנים וכריתת יערות. פעילויות אלו הגדילו באופן דרמטי את כמות גזי החממה הלוכדים חום, בעיקר פחמן דו חמצני, באטמוספירה, מה שגרם לכדור הארץ להתחמם. מומחים אומרים שהחולשה העיקרית של פרוטוקול קיוטו הייתה בכך שמדינות מתפתחות לא התחייבו ליעדי אקלים.